בקצרה: הבנק לא מבקש לראות תעודת נישואין. זוג לא נשוי יקבל משכנתא בדיוק כמו זוג נשוי, כשני לווים באחריות משותפת. הסיכון האמיתי לא נמצא מול הבנק אלא בשלושה מקומות אחרים: באיזה חלק כל אחד רשום בטאבו, מה קורה במס הרכישה אם לאחד מכם כבר יש דירה, ומה קורה אם נפרדתם או אם אחד מכם נפטר. שלושת אלה נסגרים לפני החתימה על חוזה הרכישה — לא אחריה.
מה תלמדו במאמר הזה
- איך הבנק בוחן שני לווים שאינם נשואים, ומה המשמעות המעשית של אחריות "ביחד ולחוד"
- איך לקבוע את חלקי הבעלות בטאבו כשההון העצמי לא הגיע בחלקים שווים — עם דוגמה מספרית מלאה
- למה רשות המסים רואה בכם "רוכש אחד" גם בלי חתונה, ואיך זה מזיז את שיעור המימון מ-75% ל-50%
- הפער בביטוח החיים ובירושה שכמעט כל זוג לא נשוי משאיר פתוח
- מה חייב להופיע בהסכם חיים משותפים, וכיצד הוא שונה מהסכם ממון
- איך באמת מוציאים לווה אחד מהמשכנתא בפרידה, וכמה הכנסה זה דורש
🏦 הבנק לא בודק טבעת — הוא בודק שני לווים
זו הנקודה הראשונה שחשוב להוריד מהשולחן: אין בהוראות בנק ישראל ואין במדיניות האשראי של הבנקים דרישה שהלווים יהיו נשואים. הבנק מסתכל על שני אנשים שמבקשים הלוואה מובטחת בשעבוד נכס, ובודק את מה שהוא תמיד בודק — הכנסות קבועות, ותק תעסוקתי, התחייבויות קיימות, התנהלות בעובר ושב ודירוג אשראי.
מה שכן משתנה, וזה משתנה משמעותית, זה מה שקורה ביניכם.
כששני לווים חותמים על משכנתא, החתימה היא ביחד ולחוד. המשמעות המעשית פשוטה ולא נעימה: כל אחד מכם חייב לבנק את מלוא ההלוואה, לא חצי ממנה. אם בן הזוג מפסיק לשלם את חלקו, הבנק לא מחפש אותו — הוא פונה למי שיכול לשלם. וכל עוד שמך על ההלוואה, היא נספרת כהתחייבות מלאה שלך בכל בקשת אשראי עתידית, גם אם בהסכם ביניכם כתוב שאתה נושא רק בחצי.
בצד החיובי, שני מפרנסים זה יתרון ברור. הבנק מסכם את ההכנסות הפנויות ובוחן מולן את ההחזר החודשי. בנק ישראל מגביל את יחס ההחזר עד 50% מההכנסה, אבל מעל 40% הבנק נדרש להקצאת הון גבוהה יותר, ולכן בפועל הבנקים עובדים סביב 38%–40%. בסימולציה מקצועית נכון להיערך לפי כ-38%.
דוגמה: בני זוג לא נשואים באשקלון. הוא מרוויח 14,000 ₪ נטו, היא 9,000 ₪ נטו — סך הכל 23,000 ₪. לפי 38%, סך ההחזרים המותר הוא כ-8,740 ₪. אבל יש לו הלוואת רכב על 1,800 ₪ בחודש שנותרו לה עוד שנתיים, והבנק סופר אותה. נשארים כ-6,940 ₪ למשכנתא.
בריבית ממוצעת של כ-5% ולתקופה של 25 שנה, כל מיליון שקל משכנתא עולה בערך 5,845 ₪ בחודש. לכן 6,940 ₪ מממנים משכנתא של כ-1.18 מיליון ₪. אם זו דירה יחידה ואפשר לקבל 75% מימון, מדובר בדירה של כ-1,573,000 ₪ עם הון עצמי של כ-393,000 ₪.
שימו לב מה עשתה כאן הלוואת הרכב: 1,800 ₪ בחודש חתכו כ-300,000 ₪ מכושר הקנייה של שניכם. זו הסיבה שהצעד הראשון הוא תמיד לנקות התחייבויות קצרות, ורק אחר כך להתחיל לחפש דירה.
🔑 מי רשום בטאבו ובאיזה חלק — ההחלטה שקובעת הכול
בפרידה של זוג נשוי יש חזקת שיתוף ומערכת שלמה של דיני משפחה שממלאים את החללים. אצל זוג לא נשוי, מה שכתוב בנסח הטאבו הוא נקודת המוצא, והנטל להוכיח אחרת מוטל על מי שטוען אחרת. לכן הרישום הוא לא פורמליות — הוא ההסכם האמיתי שלכם.
ברירת המחדל שרוב הזוגות בוחרים היא 50/50. זה נכון כשההון העצמי הגיע בחלקים שווים. כשהוא לא הגיע בחלקים שווים, יש שתי דרכים נקיות לעשות את זה:
דרך א' — רישום לפי ההשקעה בפועל. נניח דירה ב-1,600,000 ₪, הון עצמי של 400,000 ₪ (25%) ומשכנתא של 1,200,000 ₪ (75%). מתוך ההון העצמי, בן זוג א' הביא 300,000 ₪ ובן זוג ב' הביא 100,000 ₪. את המשכנתא אתם לוקחים יחד בחלקים שווים — כלומר 600,000 ₪ כל אחד.
- חלקו של א': 300,000 + 600,000 = 900,000 ₪ מתוך 1,600,000 — כלומר 56.25%
- חלקו של ב': 100,000 + 600,000 = 700,000 ₪ מתוך 1,600,000 — כלומר 43.75%
זה הרישום שמשקף את המציאות. ההחזר החודשי, אגב, הוא כ-7,014 ₪ — כ-3,507 ₪ על כל אחד, כי את המשכנתא לקחתם בחלקים שווים.
דרך ב' — רישום 50/50 עם תיעוד הפרש. אם חשוב לכם רישום שווה, אפשר לרשום 50/50 ולתעד בהסכם שבן זוג ב' חייב לבן זוג א' 100,000 ₪ (ההפרש בהשקעה, מחולק בשניים). זה לגיטימי לחלוטין — ובלבד שזה כתוב, מתוארך וחתום. חוב שלא תועד בזמן אמת הוא חוב שלא קיים.
מה שאסור לעשות זה להשאיר את זה בעל פה. "סיכמנו שכשנמכור הוא יקבל בחזרה את ההשקעה" זה משפט שאני שומעת אחרי הפרידה, כשכבר אין מה לעשות איתו.
💰 מס רכישה: אתם "רוכש אחד" — גם בלי חתונה
זו הנקודה שהכי מפתיעה זוגות לא נשואים, והיא יכולה לעלות מאות אלפי שקלים.
חוק מיסוי מקרקעין מחיל חזקת תא משפחתי: רוכש, בן זוגו וילדיהם שטרם מלאו להם 18 נחשבים רוכש אחד לצורך ספירת הדירות. בית המשפט העליון קבע בפרשת לבנון (ע"א 2622/01) שהמונח "בן זוג" בהקשר זה חל גם על ידועים בציבור.
התוצאה המעשית: אם לבן הזוג שלך כבר יש דירה — גם אם היא נרכשה שנים לפני שהכרתם, וגם אם אתה לא רשום עליה בשום מקום — הדירה שאתם קונים עכשיו עלולה להיחשב דירה נוספת ולא דירה יחידה. במס הרכישה זה אומר מדרגות גבוהות יותר מהשקל הראשון, ובמשכנתא זה אומר משהו חד עוד יותר.
בהוראת ניהול בנקאי תקין 329 שיעור המימון המרבי הוא 75% לדירה יחידה, 70% למשפרי דיור ו-50% לדירה נוספת. הבנקים בוחנים את התא המשפחתי בפועל, ולא רק את מצבו האישי של הלווה כפי שהוא רשום.
דוגמה: דירה ב-1,800,000 ₪.
- כדירה יחידה: מימון של 75% = 1,350,000 ₪, הון עצמי נדרש 450,000 ₪
- כדירה נוספת: מימון של 50% = 900,000 ₪, הון עצמי נדרש 900,000 ₪
450,000 ₪ הפרש בהון העצמי, על אותה דירה בדיוק. זה ההבדל בין עסקה שקורית לעסקה שלא.
האם אפשר לסתור את החזקה? כן, אבל לא בקלות. בפרשת שלמי (ע"א 3178/12) נקבע שנדרשים שני תנאים מצטברים: הסכם תקף שקובע הפרדה רכושית, וגם הוכחה שההפרדה בוצעה בפועל — חשבונות נפרדים, מימון נפרד, ניהול נכסים נפרד. הסכם שנחתם בדיעבד וחשבון בנק משותף שמנוהל אחרת יסתרו זה את זה.
לכן, אם לאחד מכם יש כבר דירה, השאלה הזו נבדקת לפני שאתה חותם על חוזה רכישה, מול עורך דין מיסוי מקרקעין ומול יועץ המשכנתאות יחד. לא אחרי.
🛡️ ביטוח חיים, ירושה וסעיף 55 — הפער שכמעט אף אחד לא סוגר
הבנק מחייב ביטוח חיים בגובה יתרת ההלוואה, ומשעבד אותו לטובתו. הברירה המחדלית שנמכרת ברוב הסניפים היא כיסוי של 50% על כל לווה.
מה זה אומר בפועל: בהלוואה של 1,200,000 ₪ עם פיצול 50/50, פטירה של אחד הלווים תסלק 600,000 ₪ בלבד. הלווה שנשאר בחיים נותר עם חוב של 600,000 ₪ — על הכנסה אחת במקום שתיים, ובדיוק ברגע הקשה ביותר. אצל זוג עם ילדים קטנים או עם פערי הכנסה גדולים, זה תרחיש שצריך לתמחר, לא להתעלם ממנו. הפתרון בדרך כלל הוא הגדלת הכיסוי מעבר לחלק היחסי — התוספת בפרמיה החודשית קטנה בהרבה ממה שרוב האנשים מניחים.
ואחר כך יש את הצד השני של אותו מטבע, וכאן ההבדל בין נשואים ללא נשואים הוא אמיתי. סעיף 55 לחוק הירושה, שכותרתו "מעין צוואה", קובע שאיש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם כשאיש מהם לא היה נשוי לאחר — רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל אילו היו נשואים.
זו הגנה משמעותית, אבל שימו לב למה שהיא באמת: היא מסלול של הוכחה, לא רישום אוטומטי. הנשאר בחיים יידרש להוכיח חיי משפחה ומשק בית משותף, ואם יש יורשים נוספים שחולקים על כך — זה מתברר בבית משפט, בזמן שהמשכנתא ממשיכה לרוץ.
הפתרון פשוט וזול ביחס לסיכון: צוואות הדדיות, לצד רישום מדויק בטאבו וכיסוי ביטוחי שמותאם למי שבאמת יישאר לשלם.
📝 הסכם חיים משותפים — ומה חייב להיות בו
חשוב להבחין: הסכם ממון מעוגן בחוק יחסי ממון וחל על בני זוג נשואים או כאלה העומדים להינשא, והוא טעון אישור. הסכם חיים משותפים בין ידועים בציבור אינו מוסדר בחוק ייעודי — הוא חוזה ככל חוזה. אין חובה לאשר אותו בבית משפט, אבל אישור של בית המשפט לענייני משפחה מחזק את מעמדו משמעותית, ובמיוחד כשההסכם נועד גם לשמש כראיה להפרדה רכושית מול רשות המסים.
מה שחייב להיכנס פנימה:
- חלקי הבעלות — בדיוק כפי שיירשמו בטאבו, ומה מקורם.
- מי משלם מה — חלוקת ההחזר החודשי, הארנונה, ועד הבית, הביטוחים והתחזוקה.
- מה קורה כשאחד לא משלם — האם התשלום נזקף כחוב אישי? האם הוא מזיז את חלקי הבעלות?
- מנגנון פרידה ברור — זה הסעיף החשוב ביותר. זכות סירוב ראשונה, שמאי מוסכם שקובע את השווי, לוח זמנים לביצוע, ומה קורה אם אף אחד לא יכול או רוצה לרכוש את חלקו של השני.
- שיפוצים והשבחות — כסף שנכנס לנכס אחרי הרכישה, ואיך הוא מתחשבן.
- כספי הורים — אם ההון העצמי הגיע ממתנה, מכתב המתנה צריך לומר במפורש למי הכסף ניתן: לאחד מכם או לשניכם. זו שורה אחת שמכריעה סכסוכים שלמים.
🔄 נפרדתם: איך באמת מוציאים לווה מהמשכנתא
נתחיל מהמשפט שהכי חשוב להפנים: הבנק אינו צד להסכם שביניכם. גם אם חתמתם על מסמך שקובע שמעכשיו רק אחד מכם משלם, שניכם נשארים חייבים לבנק עד שהבנק עצמו משחרר את אחד הלווים — וזה לא קורה בהודעה, אלא בחיתום מחדש.
בפועל יש שלושה מסלולים:
1. מכירת הנכס וסילוק המשכנתא. הפתרון הנקי ביותר. מוכרים, מסלקים את יתרת ההלוואה, מחלקים את היתרה לפי חלקי הבעלות. שימו לב לעמלת פירעון מוקדם, שיכולה להיות משמעותית במסלולים בריבית קבועה.
2. אחד רוכש את חלקו של השני ולוקח את המשכנתא על עצמו. זה המסלול הנפוץ, וגם התובעני ביותר.
דוגמה: שווי הדירה 2,000,000 ₪, יתרת המשכנתא 900,000 ₪. ההון בנכס הוא 1,100,000 ₪, ובחלוקה של 50/50 — 550,000 ₪ לכל אחד. מי שנשאר צריך לשלם לשני 550,000 ₪ וגם לקחת על עצמו את כל יתרת החוב:
- משכנתא חדשה: 900,000 + 550,000 = 1,450,000 ₪
- שיעור מימון: 1,450,000 מתוך 2,000,000 = 72.5% — עובר את מגבלת ה-75% לדירה יחידה
- החזר חודשי (כ-5%, 25 שנה): כ-8,475 ₪
- ההכנסה הנדרשת לפי יחס החזר של 38%: כ-22,300 ₪ נטו
וזו בדיוק הנקודה שבה עסקאות נופלות. המימון עומד במגבלה, אבל ההכנסה של אדם אחד לא מספיקה. לכן את החישוב הזה עושים לפני שמסכמים מספר עם בן הזוג לשעבר, ולא אחרי.
עוד נקודה שחשוב לדעת: בפרידה של זוג נשוי קיים מסלול מיסוי ייעודי להעברת זכויות אגב גירושין. אצל ידועים בציבור אין להניח שאותו מסלול חל אוטומטית — זו שאלה שצריכה להגיע לעורך דין מיסוי מקרקעין לפני שחותמים על משהו.
3. להישאר שותפים בנכס אחרי הפרידה. לפעמים זו ההחלטה הנכונה, למשל כשהשוק לא מאפשר מכירה סבירה. אבל צריך להיכנס לזה בעיניים פקוחות: שניכם נשארים חייבים במלוא ההלוואה, ההתחייבות תופיע אצל שניכם בכל בקשת אשראי עתידית, ואם אחד מכם ירצה לקנות דירה — הוא ייספר כבעל דירה. אם בוחרים בזה, חייבים לקבוע מראש תאריך יעד ומנגנון יציאה.
✅ סדר הפעולות הנכון
אם אתה קורא את זה לפני שחתמת על משהו — זה הסדר שאני ממליצה עליו:
- בדיקת נכסים קיימת של שניכם — לפני הכול. זה קובע גם את מס הרכישה וגם את שיעור המימון.
- אישור עקרוני משני בנקים לפחות, על שני הלווים יחד.
- סיכום חלקי הבעלות וההון העצמי בכתב, כולל מקור הכסף.
- הסכם חיים משותפים — לפני החוזה, לא אחריו.
- חוזה רכישה עם חלוקת החלקים שסוכמה.
- ביטוח חיים — לבדוק את חלוקת הכיסוי ולא לקבל את ברירת המחדל.
- צוואות הדדיות בסמוך לקבלת המפתח.
זה נראה כמו הרבה, אבל כל שלב כאן נמדד בשעות, בעוד שהתיקון שלו בדיעבד נמדד בשנים ובעשרות אלפי שקלים.
שאלות נפוצות
האם הבנק ייתן משכנתא לזוג שאינו נשוי?
כן. אין דרישה רגולטורית או בנקאית לנישואין. הבנק בוחן שני לווים — הכנסות, התחייבויות, ותק ודירוג אשראי — בדיוק כפי שהוא בוחן זוג נשוי. ההבדלים אינם מול הבנק אלא ברישום הבעלות, במיסוי ובמה שקורה בפרידה או בפטירה.
חייבים לרשום את הדירה בחלקים שווים?
לא. אפשר וכדאי לרשום כל חלק אחר שמשקף את ההשקעה בפועל. אם ההון העצמי הגיע בחלקים לא שווים, או שרושמים לפי החלקים האמיתיים, או שרושמים 50/50 ומתעדים בהסכם את החוב הפנימי בין בני הזוג. מה שאסור הוא להשאיר את זה בעל פה.
לבן הזוג שלי יש כבר דירה. זה משפיע עליי?
כן, וזה המקום להיזהר בו במיוחד. חזקת התא המשפחתי חלה גם על ידועים בציבור, ולכן הדירה שלו נספרת גם לך — הן במס הרכישה והן בשיעור המימון שהבנק יאשר, שעלול לרדת מ-75% ל-50%. אפשר לנסות לסתור את החזקה באמצעות הסכם הפרדה רכושית שגם מיושם בפועל, אבל זה דורש ליווי משפטי ולא עובד בדיעבד.
הסכם חיים משותפים חייב אישור של בית משפט?
לא חייב. בשונה מהסכם ממון בין בני זוג נשואים, הסכם בין ידועים בציבור הוא חוזה רגיל ותקף בלי אישור. עם זאת, אישור בבית המשפט לענייני משפחה מחזק אותו משמעותית — במיוחד אם אתם מתכוונים להסתמך עליו כראיה להפרדה רכושית מול רשות המסים.
מה קורה למשכנתא אם אחד מאיתנו נפטר?
ביטוח החיים המשועבד לבנק מסלק את החלק המבוטח. אם הכיסוי מפוצל 50/50, מסולק חצי מהחוב בלבד והשני נשאר לשלם את היתרה על הכנסה אחת. לגבי הזכויות בנכס עצמו, סעיף 55 לחוק הירושה מקנה לידוע בציבור מעמד דומה לזה של בן זוג נשוי, אבל בדרך של הוכחה ולא אוטומטית — ולכן צוואות הדדיות הן הדרך הבטוחה לסגור את הפער.
נפרדנו. אפשר פשוט להוריד אחד מאיתנו מהמשכנתא?
לא באופן אוטומטי. הבנק אינו צד להסכם שביניכם, ושחרור לווה הוא הליך חיתום מחדש — הלווה שנשאר צריך לעמוד לבדו בכל התנאים: שיעור מימון, יחס החזר והכנסה מספקת. לרוב זה נעשה יחד עם מחזור המשכנתא ורכישת חלקו של השני, וכדאי לבדוק את היתכנות המהלך לפני שמסכמים סכומים.
יוליה זורובסקי, רו"ח ויועצת משכנתאות. shelifinance.co.il
