בנק ישראל רוצה ומצהיר כי מנסה להגיע לגידול של אינפלציה בשנה של 1%-3%.

למה?  כי האוכלוסייה גודלת ב2% בממוצע בשנה.

צריכים להגדיל את האינפלציה ביחס לגידול האוכלוסייה במקביל.

היפר-אינפלציה זאת אינפלציה קיצונית ומוגברת וחריפה. היא מתרחשת בצורה מתמידה ובמהירות גבוהה.

ההיפר-אינפלציה מתרחשת כאשר התקופות של עליית המחירים מתרחשות במרוצת זמן קצרה מאוד ותדירה.

הממשלה יכולה לשלוט על האינפלציה באמצעות מדיניות מוניטרית ומדיניות כלכלית. הנה כמה דרכים עיקריות בהן הממשלה יכולה להשפיע על האינפלציה:

1. מדיניות ריבית: הממשלה יכולה לשלוט ברמות הריבית דרך בנק המרכזי של המדינה. על ידי עליית או הורדת הריבית, הממשלה משפיעה על ההוצאות וההשקעות בכלכלה. לדוגמה, עליית ריבית עשויה לגרום להקטנת ההוצאות ולעצירת השקעות, ולכן להפחתת האינפלציה.
2. מדיניות פיסקלית: הממשלה יכולה לשלוט בכמות הכסף שמופקת במערכת הכלכלית דרך מדיניות הפיסקלית הממשלה יכולה להשפיע על הפעילות הכלכלית ולשלוט בשיעור האינפלציה. למשל, יכולת הוצאות גבוהה יכולה לגרום לעליית הצריכה ולגדילת האינפלציה.
3. מדיניות תקציבית: הממשלה יכולה להשפיע על האינפלציה דרך מדיניות התקציב. בעזרת תקציבים מאוזנים ושליטה בהוצאות הממשלה, ניתן לשלוט על השקעות הכספים בכלכלה ולהשפיע על האינפלציה. לדוגמה, הקטנת ההוצאות הציבוריות עשויה לגרום להפחתת האינפלציה. כאשר ממשלה נוקטת מדיניות פיסקלית מרחיבה היא מגדילה את הוצאותיה באופן גרעוני או מצמצמת את גביית המיסים. המצב ההפוך ייקרא מדיניות פיסקלית מרסנת.