מדד המחירים לצרכן
מדד המחירים לצרכן הוא מדד כלכלי שמשמש למדידת שינויים ברמת המחירים של מגוון מוצרים ושירותים שנקנים על ידי הצרכנים. המדד מספק מידע על כמה יקר יותר או זול יותר המוצרים והשירותים הם בהשוואה לתקופה קודמת.
מדד המחירים לצרכן מבוסס על סל של מוצרים ושירותים נבחרים, המייצג את הצרכים הרגילים של הציבור. מדדים כאלו משתנים ממדינה למדינה, ומכילים מוצרים ושירותים כמו מזון, דיור, חינוך, בריאות, תחבורה, תקשורת ועוד.
מדד המחירים לצרכן יעיל בהצגת מידע חשוב על מגמות המחירים בכלכלה, על עלויות המחייה של הציבור ועל מדידת מדדי התחזיות כלכליות. התוצאות משמשות למדידת אינפלציה ולקביעת מדיניות כלכלית ומדיניות כספים.
עליית מדד המחירים לצרכן -> זוהי אינפלציה. מה שאומר שרמת המחירים עולה -> כוח הקנייה שלנו קטן -> קיטון בהוצאות -> גידול בהלוואות שצמודות למדד .. ועוד.
בואו נראה דוגמא מספרית - כי אז תמיד יותר קל להבין
אם הייתי חייבת לבנק 100 ₪.
במהלך שנה שלמה עלה המדד המחירים לצרכן ב5% . זה אומר 0.05.
נניח שה-100 ₪ שלקחתי מהבנק היה צמוד למדד המחירים לצרכן. אז כמה עכשיו אני חייבת לבנק?
100 * 105/100 = 105 ₪.
אם לפני שנה היה לי 100 ₪ בידיים. יכולתי לקנות בו – מסטיק וארטיק ביחד. היום בשביל אותו הדבר אני צריכה 105 ₪.
גם את הריביות שלנו – אנחנו משלמים כשהם צמודים למדד המחירים לצרכן.
היכן ומתי ניתן לדעת מהו המדד נכון להיום או לכל תאריך אחר?
מדד המחירים לצרכן מפורסם כל חודש ב15 לחודש בכל חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטית.
קישור:https://www.cbs.gov.il/he/Pages/default.aspx
חלק ממסלולי המשכנתא שלנו – הם צמודי מדד. כגון: קבועה צמודה, משתנה צמודה וכו'.
שינויים במדד
מדד יכול לעלות- במצב כזה יקראו לזה אינפלציה. אבל..
מדד יכול גם לרדת- במצב כזה יקראו לזה דפלציה.
במילים אחרות:
אינפלציה – זה שהיום אנחנו צריכים יותר כסף בשביל לקנות את אותו הדבר ביחס לפעם.
דפלציה- זה מצב שהכסף שלנו היום יכול לקנות יותר מפעם.
איך ומי שולט במדד?
בנק ישראל רוצה ומצהיר כי מנסה להגיע לגידול של אינפלציה בשנה של 1%-3%.
למה? כי האוכלוסייה גודלת ב2% בממוצע בשנה.
צריכים להגדיל את האינפלציה ביחס לגידול האוכלוסייה במקביל.
היפר-אינפלציה זאת אינפלציה קיצונית ומוגברת וחריפה. היא מתרחשת בצורה מתמידה ובמהירות גבוהה.
ההיפר-אינפלציה מתרחשת כאשר התקופות של עליית המחירים מתרחשות במרוצת זמן קצרה מאוד ותדירה.
הממשלה יכולה לשלוט על האינפלציה באמצעות מדיניות מוניטרית ומדיניות כלכלית. הנה כמה דרכים עיקריות בהן הממשלה יכולה להשפיע על האינפלציה:
- מדיניות ריבית: הממשלה יכולה לשלוט ברמות הריבית דרך בנק המרכזי של המדינה. על ידי עליית או הורדת הריבית, הממשלה משפיעה על ההוצאות וההשקעות בכלכלה. לדוגמה, עליית ריבית עשויה לגרום להקטנת ההוצאות ולעצירת השקעות, ולכן להפחתת האינפלציה.
- מדיניות פיסקלית: הממשלה יכולה לשלוט בכמות הכסף שמופקת במערכת הכלכלית דרך מדיניות הפיסקלית הממשלה יכולה להשפיע על הפעילות הכלכלית ולשלוט בשיעור האינפלציה. למשל, יכולת הוצאות גבוהה יכולה לגרום לעליית הצריכה ולגדילת האינפלציה.
- מדיניות תקציבית: הממשלה יכולה להשפיע על האינפלציה דרך מדיניות התקציב. בעזרת תקציבים מאוזנים ושליטה בהוצאות הממשלה, ניתן לשלוט על השקעות הכספים בכלכלה ולהשפיע על האינפלציה. לדוגמה, הקטנת ההוצאות הציבוריות עשויה לגרום להפחתת האינפלציה. כאשר ממשלה נוקטת מדיניות פיסקלית מרחיבה היא מגדילה את הוצאותיה באופן גרעוני או מצמצמת את גביית המיסים. המצב ההפוך ייקרא מדיניות פיסקלית מרסנת.
